Sainte Ia d’Irlande et de Cornouailles, Angleterre (+450) – 3 février ╰⊰¸¸.•¨* French

http://irelandofmyheart.wordpress.com

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

GREAT BRITAIN OF MY HEART

IRELAND OF MY HEART

ioi_waw_us.jpg

Irlande

Saint Ia of Cornwall.png

Sainte Ia d’Irlande et de Cornouailles, Angleterre (+450)

3 février

Sainte Ia (+450), ou Hia ou Ives, d’Irlande et de Cornouailles, était une sainte et martyre bretonne de la fin du 5e siècle en Cornouailles britannique, célébrée le 3 février.

Sainte Ia aurait été une princesse irlandaise, sœur de saint Erc. Disciple de saint Baricus, elle vint en missionnaire en Cornouailles rejoindre les saints Fingar et Piala.

D’après la biographie, elle aurait eu 777 compagnons et aurait traversé la mer d’Irlande sur une feuille de chou.

Sainte Ia fut martyrisée sur la rivière Hayle et enterrée à St Ives. Une église, qui lui est dédiée, a été construite sur sa tombe. Puis la ville s’est formée autour.

Source: Wikipedia

3666289_orig.jpg

ia.jpg

92635675.jpg

st-ives-panorama-cornwall-uk-famous-fishing-port-61752779.jpg

St. Ives, Cornouailles, Angleterre

27T_St-Ives.jpg

stives-harbour-summer.jpg

6206bf6d1df58f9474952c03752400cd.jpg

Святая Ия (St Ia) Корневилльская Из Ирландии (+450) — Принцесса, христианская мученица – 3 февраля ╰⊰¸¸.•¨* Russian

http://irelandofmyheart.wordpress.com

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

http://russiaofmyheart.wordpress.com

IRELAND OF MY HEART

GREAT BRITAIN OF MY HEART

RUSSIA OF MY HEART

Irland.jpg

Ирландии

Saint Ia of Cornwall.png

Святая Ия (St Ia) Корневилльская Из Ирландии (+450)

Святая Ия Корневилльская Из Ирландии (V век) — принцесса, христианская мученица. Память 3 февраля.

Святая Ия Корневилльская (валл.: Ia), известная также как Хия (лат. Hia), или Эйа (Eia), или Ив (англ. Ives), была просветительницей Корнуолла, по преданию была ирландской принцессой, сестрой св. Эрка (Erc), Юни (Euny) и Анты (Anta). Она была обращена в Христову веру св. Патриком Старшим и решила отправиться с просветительской миссией в Корнуолл, вместе со свв. Фингаром (Fingar) и Фиалой (Piala).

Предание гласит, что они уплыли без неё. Оставшись на берегу и горько рыдая, она вознесла свою молитву ко Господу. Внезапно её внимание привлёк плававший перед нею маленький листик плюща. Она коснулась его посохом, намереваясь потопить, но количество листьев стало приумножаться, и они образовали плот, на котором она и переправилась через Ирландское море, прибыв в Пенвис (англ.) (Penwith), что в Корнуолле, даже раньше тех, кто оставил её на берегу.

Там она стала духовной ученицей св. Бервина (Berwyn), иначе Барика (Baricus, Barric), и вскоре она объединила свои усилия со св. Элвином (Elwyn) и его 777 соработниками.

Она основала храм в Пен Динас (англ.) (Pen Dinas), и её святой источник Вентон Эйа (Venton Eia), иначе Ффинан Ия (Ffynnon Ia) был неподалёку от Портмеора (Porthmeor). Она также построила часовню в Труне (Troon), что в приходе Кэмборн (англ.) (Camborne) неподалёку от другого источника, называемого Фентон Иар (Fenton Ear), или Ффинон Иа (Ffynnon Ia). Вероятно, она бывала и в Бретани, где Плуйе (англ.) (Plouyé) неподалёку от Карэ-Плуже (Carhaix) назван в честь неё.

Присутствие Ии не всем было по душе в тех краях — она была умучена на реке Хейл (англ.) (Hayle) и похоронена в местечке, называемом нынче Сент-Айвс (St Ives), что в Корнуолле, покровительницей которого она почитается. Над её могилой там была воздвигнута церковь, освящённая в её честь.

Святую Ию изображают одетой в белую шерсть, как ирландскую игумению, иногда с белой вуалью, иногда в короне и держащей листья.

Источник: Wikipedia

3666289_orig.jpg

ia.jpg

92635675.jpg

st-ives-panorama-cornwall-uk-famous-fishing-port-61752779.jpg

Сент-Айвс (St Ives), Корнуолле

27T_St-Ives.jpg

stives-harbour-summer.jpg

6206bf6d1df58f9474952c03752400cd.jpg

בלדכילדיס הקדושה ╰⊰¸¸.•¨* Eastern Orthodox Christian Church: The Life of Saint Bathildis in Hebrew language

http://franceofmyheart.wordpress.com

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

GREAT BRITAIN OF MY HEART

FRANCE OF MY HEART

alport3.jpg

30_jan_bathildis_regent_of_france.jpg

3439026616688872720-account_id=209.jpg

(+680) St Bathlildis בלדכילדיס הקדושה

בינואר 30

(Saint Bathlildis) בלדכילדיס הקדושה

בלדכילדיס או בלדתילד (Baldechildis וגם Balthild‏, Bathilda‏, Baudour או Bauthieult;‏ נולדה ב-626 לערך – נפטרה ב-30 בינואר 680) הייתה אשתו של כלוביס השני מלך נויסטריה ובורגונדיה.

שתי המסורות מציגות אותה כבת העלית האנגלו סקסית, ייתכן שהייתה קרובת משפחה של ריקברט, מלך ממלכת מזרח אנגליה, המלך הפגאני האחרון שם. אחרי שריקברט הודח מכס השלטון על ידי סיגיברט נמכרה בלדכילדיס לעבדות. היא הגיעה, עדיין כנערה צעירה, למשק הבית של ארכינולד (Erkinoald), שהיה המיורדומוס בנויסטריה, תחת כלוביס השני.

על פי ה-Vita Sanctae Bathildis, בלדכילדיס הייתה נערה יפה, חכמה, צנועה וקשובה לצרכיהם של אחרים. ארכינולד, שאשתו נפטרה, נמשך לשפחה ורצה להנשא לה. בלדכילדיס שלא רצתה להינשא לו התחבאה עד שהוא נישא בשנית. בשלב זה הבחין בה המלך כלוביס עצמו וביקש את ידה בשנת 649. על פי המסופר הייתה בת 19 בהינשאה לכלוביס והוא עצמו היה, לפי הגרסאות השונות, בין גיל 12 ל-16.

לפי המקורות, גם כמלכה נשארה צנועה וחסודה והתפרסמה בזכות תרומותיה הנדיבות ומעשי הצדקה שלה. בין תרומותיה היו מנזר קורבי (וכן מענק קיום שנתי עבורו מתוך המסים שנאספו בעיר פוס) ומנזר של (Chelles). היא תמכה גם בקדוש קלאודיוס ובמנזר שלו.

נולדו לה שלושה בנים שהפכו למלכים: כילדריך, כלותאר ותאודריק.

לאחר שנפטר בעלה, ככל הנראה בין השנים 655 ל-658 (התאריך המדויק אינו ידוע) ירש אותו בנה בן ה-5, כלותאר השלישי והיא הפכה לעוצרת בשמו עד הגיעו לגיל בגרות בשנת 664. כמלכה הייתה מדינאית מיומנת, ביטלה את המנהג של מסחר בעבדים נוצרים ואף ביקשה את שחרורם של ילדים שנמכרו לעבדות. על פי הסיפור, כאשר שלושת בניה הגיעו לגיל מתאים וקיבלו כל אחד נחלה (כלותאר בנויסטריה, כילדריק באוסטרזיה ותיאודוריך כנראה בבורגונדי) ויתרה בלדכילדיס על סמכויות השלטון ועל תוארה והצטרפה (או אולצה להצטרף) למנזר. את שארית חייה הקדישה כדי לשרת את העניים וחולים.

בלדכילדיס נקברה במנזר אותו הקימה, מנזר של מחוץ לפריז. הגיוגרפיה עליה (Vita Baldechildis) נכתבה זמן קצר לאחר מותה, כנראה בקהילת של. בדומה להגוגיורפיות אחרות על קדושים מהשושלת המרובינגית, גם הגיוגרפיה זו מספקת מספר עובדות היסטוריות. פולחן קדושים שלה החל בשנת 833 כאשר שרידיה הועברו מהמנזר הישן לכנסייה חדשה שנבנתה. בלדכילדיס הוכרזה כקדושה כ-200 שנה אחרי מותה על ידי האפיפיור ניקולאס הראשון.

בחקר היסטורי, למרות שההגיוגרפיה שלה מדגישה את צניעותה כשפחה, בהקשר של תרבות המאה השביעית נראה כי בלדכילדיס הייתה פילגש שהעניק ארכינולד כמתנה לכלוביס.

Source:

Wikipedia

38edb8d6b89de32893c68eb5decd68a3.jpg

בלדכילדיס הקדושה

Paris_Jardins_Luxembourg_Sainte_Bathilde_2014.jpg

1714.jpg

saint-bathildes-queen.jpg

200px-Saint_Bathild.jpg

8023650873748345664-account_id=206.jpg

6156170985218784257-account_id=206.jpg

Saint Bathildis, Queen of France & Nun of Chelles in France, from England (+680) – January 30

http://franceofmyheart.wordpress.com

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

GREAT BRITAIN OF MY HEART

FRANCE OF MY HEART

Lake-District-Conde-Nast-Traveller-26Sept13-Alamy_b_646x430.jpg

30_jan_bathildis_regent_of_france.jpg

3439026616688872720-account_id=209.jpg

Saint Bathildis,

Queen of France & Nun of Chelles in France, from England (+680)

January 30

Saint Balthild of Ascania (Old English: Bealdhild, ‘bold sword’ or ‘bold spear; around 626 – January 30, 680), also called Bathilda, Baudour, or Bauthieult, was the wife and queen of Clovis II, the king of Burgundy and Neustria (639–658).

Saint Balthild was sold into slavery as a young girl and served in the household of Erchinoald, the mayor of the palace of Neustria to Clovis.

Saint Balthild was born circa 626–627. She was beautiful, intelligent, modest and attentive to the needs of others. Erchinoald, whose wife had died, was attracted to Balthild and wanted to marry her, but she did not want to marry him. She hid herself away and waited until Erchinoald had remarried. Later, possibly because of Erchinoald, Clovis noticed her and asked for her hand in marriage.

Even as queen, Saint Balthild remained humble and modest. She is famous for her charitable service and generous donations. From her donations, the abbeys of Corbie and Chelles were founded: it is likely that others such as Jumièges, Jouarre and Luxeuil were also founded by the queen. She provided support for Saint Claudius of Besançon and his abbey in the Jura Mountains.

Saint Balthild bore Clovis three children, all of whom became kings: Clotaire, Childeric and Theuderic.

When Clovis died (between 655 and 658), his eldest son Clotaire succeeded to the throne, aged five. His mother St Balthild acted as the queen regent. As queen, she was a capable stateswoman. She abolished the practice of trading Christian slaves and strove to free children who had been sold into slavery. This claim is corroborated by Jane Tibbetts Schulenburg, who mentions that St Balthild and Saint Eloi (who was also known as Eligius, according to Dado) “worked together on their favorite charity, the buying and freeing of slaves”. After her three sons reached adulthood and had become established in their respective territories (Clotaire in Neustria, Childeric in Austrasia, and Theuderic in Burgundy), St Balthild withdrew to her favourite Abbey of Chelles near Paris.

Saint Balthild died on January 30, 680, and was buried at the Abbey of Chelles, east of Paris. Saint Balthild was canonised by Pope Nicholas I, around 200 years after her death.

Source:

Wikipedia

38edb8d6b89de32893c68eb5decd68a3.jpg

St Bathildis

Paris_Jardins_Luxembourg_Sainte_Bathilde_2014.jpg

1714.jpg

saint-bathildes-queen.jpg

200px-Saint_Bathild.jpg

8023650873748345664-account_id=206.jpg

Saints of France

6156170985218784257-account_id=206.jpg

St Balthidis

Saint Wendreda, Hermitess of March, Cambridgeshire, England (+7th century) – January 22

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

GREAT BRITAIN OF MY HEART

e7dc089f516885f7aa28dead975a19a6.jpg

St Wendreda.jpg

Saint Wendreda, Hermitess of March,

Cambridgeshire, England (+7th century)

January 22

Source:

http://www.antiochian.org/node/17342

ANTIOCHIAN ORTHODOX CHRISTIAN ARCDIOCESE OF NORTH AMERICA

St. Wendreda was the daughter of seventh-century King Anna, one of the earliest Christian kings. At a time when Christianity was putting down roots among the Anglo-Saxon peoples of England, St. Wendreda and her sisters, Etheldred and Sexburga, were enthusiastic missionaries spreading the Gospel of Christ.

Shunning the life of a princess, Wendreda dedicated herself to healing. She eventually settled in a small settlement called Mercheford, where some humble fisherman resided. Her sister, Etheldred, went on to found the monastery at Elyl, while her other sibling, Sexburga, became abbess of a monastery in Minster.

Later, Wendreda founded a community at March, Cambridgeshire, dedicated to healing. She passed peacefully into the heavenly kingdom, and her relics, enshrined in gold, were buried in the Ely Cathedral.

However, in 1016, the relics were carried off in battle in the hopes they would bring victory. At the Battle of Ashingdon, the conquering Danish king, a pagan, seized the relics, but soon was converted to Christianity. He took the relics to the Canterbury Cathedral where they rested for the next 300 years.

2436741880236160199-account_id=192.jpg

St Wendreda

6137144880065200397-account_id=192.jpg

Saint Deicola (St Deicolus), the founder and Abbot of a Monastery in Lure, France – Equal of the Apostles and Enlightener of France, from Ireland (+625) – January 18

http://irelandofmyheart.wordpress.com

IRELAND OF MY HEART

e345d3d813c0f16fc010a02aa31b115f.jpg

3461965831330193185-account_id=182.jpg

Saint Deicola / Deicolus

2016-08_-_Église_Saint-Martin_de_Lure_-_06.jpg

Holy Relics of St Deicola

threemonthsinfor00stokrich_0109.jpg

St Deicola’s Holy Well

3333265023491323278-account_id=182.jpg

Saint Deicola (St Deicolus),

the founder and Abbot of a Monastery in Lure, France

 & Equal of the Apostles and Enlightener of France, from Ireland (+625)

Patron Saint of children & animals

January 18

Saint Deicola (Déicole, Dichuil, Deel, Deicolus, Deicuil, Delle, Desle, Dichul, Dicuil) (c. 530 – January 18, 625) is an Orthodox Western saint. He was an elder brother of Saint Gall. Born in Leinster, Deicolus studied at Bangor.

He was selected to be one of the twelve followers to accompany St. Columbanus on his missionary journey. After a short stay in Great Britain in 576 he journeyed to Gaul and laboured with St. Columbanus in Austrasia and Burgundy.

When St. Columbanus was expelled by Theuderic II, in 610, St. Deicolus, then eighty years of age, determined to follow his master, but was forced, after a short time, to give up the journey, and established an hermitage at a nearby church dedicated to St Martin in a place called Lutre, or Lure, in the Diocese of Besançon, to which he had been directed by a swineherd.

Until his death, he became the apostle of this district, where he was given a church and a tract of land by Berthelde, widow of Weifar, the lord of Lure. Soon a noble abbey was erected for his many disciples, and the Rule of St. Columbanus was adopted. Numerous miracles are recorded of St. Deicolus, including the suspension of his cloak on a sunbeam and the taming of wild beasts.

Clothaire II, King of Burgundy, recognised the virtues of the saint and considerably enriched the Abbey of Lure, also granting St. Deicolus the manor, woods, fisheries, etc., of the town which had grown around the monastery. Feeling his end approaching, St. Deicolus gave over the government of his abbey to Columbanus, one of his young monks, and retreated to a little oratory where he died on 18 January, about 625.

His feast is celebrated on 18 January. So revered was his memory that his name (Dichuil), under the slightly disguised form of Deel and Deela, is still borne by most of the children of the Lure district. His Acts were written by a monk of his own monastery in the tenth century.

St. Deicolus is the Patron Saint of children and he cures childhood illnesses. Also, he is Patron Saint of animals.

Source:

Wikipedia &

http://gkiouzelis.wordpress.com

Orthodox Heart Sites

Saint Mildgyth (St Mildgytha), Abbess of Minster-in-Thanet Abbey, England (+676) – January 17

http://greatbritainofmyheart.wordpress.com

GREAT BRITAIN OF MY HEART

Minster-in-Thanet+Sign.jpg

2652980_5dcfad78.jpg

d9dbf41bef72f157aea669ec55b6b352.jpg

209231.p.jpg

Saint Mildgyth / Mildgytha,

Abbess of Minster-in-Thanet Abbey, England (+676)

January 17

Saint Mildgyth (or Mildgytha) (Old English: Mildgȳð) (died 676) was the youngest daughter of Merewalh, king of Mercia and Saint Eormenburh. She was the youngest sister of Saint Mildburh of Wenlock and Saint Mildrith.[2] The three sisters have been likened to the three theological virtues: Mildburh to faith, Mildgyth to hope, and Mildrith to charity.

She was a Benedictine nun and later abbess of a Northumbrian convent. All that is known of St Mildgytha was that she was a nun and that “miraculous powers were often exhibited” at her tomb in Northumbria.[4] She seems to have died long before her sisters, while still quite young, which may account for so little mention being made of her.

Her feast day is 17 January.

Source: Wikipedia &

http://gkiouzelis.wordpress.com

Orthodox Heart Sites

2131151_cdc09ea8.jpg